בלוק חותמים - שורת חתימה לכל לקוח

בלוק חותמים הוא איזור שמציבים בעמוד, ובו מגדירים איך נראית שורה אחת של חותם. בעת השליחה הבלוק נפרס לשורה לכל חותם, לפי מספר החותמים בפועל. כך תבנית אחת משמשת גם לפרויקט עם לקוח אחד וגם לפרויקט עם עשרה - בלי למפות מחדש.

הצבת בלוק

1. בפלטה גוררים את בלוק חותמים (שורה לכל לקוח) אל העמוד - בדרך כלל לעמוד החתימות שבסוף המסמך.
2. מזיזים ומשנים גודל כמו כל שדה. גודל המלבן הוא השטח שהבלוק רשאי לתפוס בעמוד.
3. בצד מופיע הפאנל בלוקי חותמים; לוחצים על הבלוק ברשימה כדי לערוך את הגדרותיו.

בלוק חדש מגיע עם ארבע עמודות מוכנות: שם הלקוח (מודפס), ת.ז. (שדה חובה שהחותם ממלא, עם בדיקת תקינות של ת.ז. ישראלית), חתימה (עם חותמת ראיה) ותאריך (תאריך החתימה, מודפס). אפשר לשנות הכול.

הגדרות הבלוק

• פריסה - רשימה (שורות זו מתחת לזו), טבלה (עם שורת כותרת לעמודות) או רשת (כמה חותמים זה לצד זה, לחיסכון במקום). ברשת הלקוח הראשון יושב בפינה הימנית העליונה.
• עמודות (ברשת בלבד) - כמה חותמים בכל שורה, 1 עד 4.
• צפיפות - מרווח, קומפקטי או צפוף. קובעת יחד את גובה השורה, הכותרת וחותמת הראיה; צפוף יותר = יותר חותמים בעמוד. ברירת המחדל קומפקטית, ובה עשרה חותמים נכנסים לעמוד אחד ותיבת החתימה עדיין נוחה לחתימה בנייד.
• עמוד - העברת הבלוק לעמוד אחר.
• גובה שורה ידני (% מהעמוד) - עוקף את הצפיפות. השאירו ריק כדי להשתמש בצפיפות שנבחרה.
• קווים - קווים אופקיים (ברירת מחדל), טבלה מלאה או ללא קווים.
• הצללת שורות לסירוגין - עוזרת לעקוב אחרי שורה אחת לאורך כל העמודות, בלי להוסיף גובה.
• בגלישה - מה קורה כשיש יותר חותמים ממה שנכנס במלבן (ראו בהמשך).
• מקסימום חותמים - תקרת חותמים לבלוק (עד 40).
• שורות ריקות נוספות - שורות שיודפסו ריקות למילוי בעט, למשל לחותם שיצטרף במשרד.

כשהחותמים לא נכנסים - בגלישה

• כווץ את השורות - השורות מצטמצמות כדי להיכנס למלבן. אם הכיווץ לא מספיק, הבלוק ממשיך לעמוד הבא.
• המשך לעמוד הבא - ממלא את המלבן וממשיך באותו מיקום בעמוד הבא. אם אין עמוד הבא, יתר השורות עוברות לנספח.
• נספח חתימות בסוף - ממלא קודם את המלבן שציירתם, ורק השורות העודפות עוברות לעמוד נספח חתימות שנוסף בסוף המסמך.

עמודות השורה

תחת עמודות השורה מגדירים את התאים שבכל שורת חותם. לכל עמודה בוחרים סוג ורוחב (חלק מהשורה), ומוסיפים עם הוסף. ליד הכותרת מוצג סה״כ הרוחב - הוא צריך להגיע ל-100%, והוא מסומן כשלא.

• מודפס (מהמערכת) - טקסט שהמערכת מדפיסה. בוחרים מה להדפיס: שם החותם, ת.ז. של החותם, טלפון החותם, מייל החותם, כתובת החותם, תפקיד החותם, מספר החותם או תאריך החתימה. כל שורה מקבלת את פרטי החותם שלה.
• שדה חופשי - שדה שהחותם ממלא בעצמו: ת.ז., מספר דירה, אחוז בעלות. מגדירים לייבל שיודפס, האם הדפס לייבל ליד התיבה, האם חובה, ובדיקת תקינות - ת.ז. ישראלית, טלפון, דואר אלקטרוני, מספר או תאריך.
• חתימה - איזור החתימה של החותם. האפשרות חותמת ראיה מדפיסה מתחת לחתימה שם, ת.ז., זמן, IP ומזהה חתימה.
• סימון - תיבת סימון שהחותם מסמן, למשל אישור קריאה.
• ריווח - שטח ריק בין עמודות.

לכל עמודה יש גם כותרת בטבלה - הטקסט שמופיע בשורת הכותרת בפריסת טבלה.

הדמיית מספר חותמים

בתחתית הפאנל נמצא הסליידר הדמיית מספר חותמים (1 עד 12). הזזתו מציגה על המסמך, ברקע, איך ייראה הבלוק עם מספר החותמים שנבחר - שמות דוגמה כמו ״לקוח 1״, ״לקוח 2״. את ההדמיה אפשר להסתיר עם הצג הדמיה.

ההדמיה רצה על אותו מנגנון פריסה שירוץ בשליחה, כך שמה שרואים הוא מה שייצא. מתחת לסליידר מופיעות הודעות, למשל:

• גובה השורה הוקטן מ-X ל-Y כדי להכיל N חותמים - הכיווץ פעל.
• הבלוק נפרס על N עמודים / ייווספו N עמודי נספח חתימות בסוף המסמך.
• לבלוק שויכו N חותמים אך התקרה שהוגדרה היא M - מסומנת באדום, כי חותמים יישארו בלי שורת חתימה. הגדילו את מקסימום חותמים.

מגבלות

• עד 20 בלוקים במסמך או בתבנית.
• מלבן קטן מכדי להכיל שורת חותם אחת יגרום לשגיאה בשמירה - הגדילו אותו.

דוגמאות שימוש

דוגמה 1: עמוד חתימות בטבלה

בעמוד האחרון של החוזה המנהל מציב בלוק בפריסת טבלה, עם קווים אופקיים והצללה לסירוגין, ובוחר נספח חתימות בסוף. פרויקט עם שלושה לקוחות יוצא עם שלוש שורות בטבלה; פרויקט עם חמישה-עשר - עם עמוד נספח.

דוגמה 2: אחוז בעלות לכל דייר

בכתב הסכמה לדיירים מוסיפים לשורה שדה חופשי עם הלייבל ״אחוז בעלות״, מסומן חובה עם בדיקת מספר. כל דייר ממלא את האחוז שלו לפני שהוא חותם.

דוגמה 3: חסכון במקום עם רשת

מסמך של עמוד אחד ובו מעט מקום לחתימות. בוחרים רשת עם 2 עמודות וצפיפות צפוף - שמונה חותמים נכנסים בחצי עמוד.